יואב פרחי – יומן מסע

לפני חודש בערך ראיתי בחדשות בארץ אייטם על פתיחה של החומוס הראשון על אדמת סין, בביג'ין. מסתבר שבשנחאי יש כבר לא מעט זמן רשת (2 סניפים נחשב רשת?) של מסעדות ים תיכוניות שמציעות גם חומוס, אבל לא רק.

עכשיו לפני שאתם נבהלים, לא – לא נמאס לי מהאוכל הסיני, ואני לא מתכוון להמשיך פה את הטיול באכילת מזון מערבי וכו'…
אלעד שראה בפייסבוק שאני בשנחאי המליץ בחום מסעדת Haya's Mediteranean Cuisine (תודה אלעד!), והתחשק לנו לגוון קצת.
חוץ מזה, אחרי שהיום בצהריים כמעט נחנקתי מדג שאכלתי (שילוב של חתיכת פלפל חריף ועצם שנתקעה בגרון) אז מותר לי
.

החומוס? בסדר. קצת חמוץ לטעמי, אבל עשוי טוב. אלי הזמין שניצל, סלבה מעורב ירושלמי, ואני שווארמה. המחירים הרבה יותר קרובים לסקאלה הישראלית מאשר לסינית, אבל מה לא עושים בשביל קצת אוכל של בית. חוץ מהחשודים המיידיים, התפריט כולל גם סלטים, כריכים, קינוחים ומה לא.

היה שווה, נחמד, ובעיקר מרענן. חוץ מאיתנו היו במסעדה גם צרפתים, יפנים, וכמה מקומיים. שמחנו גם להכיר את צחי, בעל הבית, שנמצא בשנחאי כבר למעלה מ-10 שנים.
במקום יש גם מאפייה שמוכרת פיתות, לפות, ושאר מאפים מוכרים.

הכתובת:
No.415,Dagu Rd
大沽路415号

עדכון: שוקי כתב על הפוסט הזה בבלוג החומוס שלו. תודה שוקי!

Group Picture – Netanya Academic College

Originally uploaded by yoavfr

בכל זאת, אי אפשר בלי.
מי מחברי המשלחת שמזהה את עצמו, מוזמן להגיב למטה.

תמחור העברות (Transfer Pricing) היא שיטה שבה משתמשות חברות בינלאומיות כדי לחסוך במיסים או לחלופין לאפשר העבר כספים מסין החוצה. התוצאה של TP בסין היא שמעל 50% מהחברות הזרות המושקעות בסין דיווחו בשנים האחרונות על הפסדים, וכך נמנעו מתשלום מס הכנסה לשלטונות הסינים. למרות ההפסדים המתמשכים בסין, החברות נשארות במדינה, מה שלמד על רווחים שבורחים החוצה. (Losses on the surface, profits in essences)

בשיעור של Xu Qin הרחבנו על הנושא מנקודת המבט של ממשלת סין, ולמדנו על הכלים בהם משתמשת הממשלה כדי למנוע מחברות להשתמש בTP ולהימנע מתשלום מס הכנסה.

אחר הצהריים נסענו לדרום העיר, לאחד מאזורי התעשייה של שנחאי. כל הנסיעה הייתה פקק אחד גדול.
ביקרנו שם במפעל (שיותר דומה לבית מלאכה) של SENSUS, חברה אמריקאית המייצרת חלקים לצנרת. נחשפנו שם לנקודת המבט של החברה בנוגע לTP: בשנה שעברה לדוגמא, החברה דיווחה בסין רווח של מיליון יואן. לולא הTP, המספר היה קרוב יותר ל13 מיליון יואן.

במפעל עצמו אסור היה לצלם.
בדרך חזרה נכנסנו שוב לפקקים נוראיים, ופרופסור ליברמן ניצל את ההזדמנות לחשוף את כישורי הסטנד אפ שלו עם כמה בדיחות…

אולי הוא צריך לפתוח בקרירה שנייה, כמו הStandup Economist…

הערה: היו לי קצת קשיים להתחבר לאינטרנט, ולכן הפוסט הזה מפורסם באיחור.
זהו הסיכום של ה2.4, היום השני ללימודים בשנחאי.המשכנו אתמול את הלימודים בהרצאה של הפרופ' HE Zhong-mei. נושא ההרצה היה " Effect of Globalization on China's Economic Growth". השיעור המשיך בעצם את השיעור של פרופ' פנג אתמול.

לאחר ארוחת הצהריים התסתובבו קצת והצטלמנו בקמפוס היפה

בשעה 13:00 יצאנו לסיור באזור Pudong, בפארק ההייטק המדהים שנבנה במקום.

הוכנסנו לחדר ישיבות ענק, ולוסי צ'ן (בשמה המערבי) הסבירה לנו את מהות המקום: פארק העסקים זנג'ינאג הוקם על ידי ממשלת סין לפני פחות מ20 שנה וכיום הוא מרכז למעלה מ5000 חברות מקומיות ובינלאומיות. הסיליקון וואלי של סין.

המקום מציע את כל השירותים הדרושים ליצירת סביבת עבודה אפקטיבית, החל ממרכז גיוס השמה והכשרה, וכלה בשכונות מגורים ייעודיות, בתי ספר פרטיים באנגלית ועוד.הוא משתרע על שטח עצום של 25,000 מ"ר עם תכנונים מתקדמים לבנייה של עוד 75,000 מ"ר.

בפארק יש גם מרכז חממות טכנולוגיות המספקות את כל השירותים האפשריים לסטארט-אפים: טכנולוגיה, גיוס כספים, IP ופטנטים, שיווק והפצה וכו'. רק צריך לבוא עם רעיון.

הקטע המדהים הוא שכל מי שמדברים איתו מספר על כמה הנושא חשוב לסין, ולקהילה, ולעם ונראה כאילו כולם עובדים בתחושת שליחות ומאוד מאוד מאמינים במה שהם עושים.

ממש מרשים.

בזנג'ינאג חזקים גם בשיווק עצמי. במשרדים הראשיים שביקרנו יש אולם תצוגה מרהיב, עם סרטים ומיצגים מדהימים שמראים מה עושים שם במקום. אני לא נשארתי אדיש, זה בטוח.

משם המשכנו ל Semiconductor Manufacturing International Corporation, החברה השלישית בגודלה בעולם ליצור שבבים למחשבים, סלולר וכדומה. אגב International, את ההרצאה על החברה קיבלנו מאשת הPR מאיטליה, ולצידה עמדו מהנדס איטלקי ומהנדס ישראלי ממוצא רוסי. כולם אגב, גרים בעיר ההייטק שנבנתה שם.

למרות ששמנו כיסויי נעליים בניילון, לא התקרבנו לפסי היצור וחבל.

בשורה התחתונה: יש לנו הרבה מה ללמוד מהסינים, בעיקר בכל מה שקשור לתכנון לטווח ארוך, וביצוע של התכנונים האלה… אני מניח שיש שיגידו שהיציבות השלטונית (או היעדר הדמוקרטיה) היא הגורם משמעותי ביצירת תוכניות כאלה, אבל אני בטוח שגם אצלנו, למרות חילופי השלטות התכופים (מדי) אפשר להציב יעדים ולהגיע אליהם. אני בכל אופן ממשיך לחלום…