יואב פרחי – יומן מסע

(זהו סיכום של היום השני שלנו בשנחאי,ה30.3)

היום יצאנו בקבוצה גדולה יותר, ובעצם המשכנו את הביקור בגני YU מאתמול. הפעם המקום היה הומה אדם, כשעשרות חנויות ודוכנים פזורים מכל עבר. לפני ההסתערות הצטלמנו לתמונה קבוצתית

(מימין לשמאל: ברק, לנה, עוזי, אולגה, אלי ואני – צביקה צלם).

נכנסו לחנויות פנינים ותכשיטים, כשכל קנייה מלווה בהתמקחות רצחנית והעברה מצד לצד של המחשבון הגדול בו מקישים את ה Last Price שלך. זו דרכה של שנחאי.

עברנו בחטף על פני דוכני האוכל השונים, ותפסנו פוזות על האגם ומול בית התה הישן.

המשכנו אל הגנים העתיקים. המקום יפהפה ומוקף בחומה עליה יושב דרקון מעץ שחור ( Dragon Wall).

הנה עוד כמה תמונות מהמקום.

יצאנו החוצה אל השווקים, ובזמן שהמתנתי שהחברה יסיימו את הקניות (ככה לפחות חשבתי) ניצלתי את ההזדמנות לצלם כמה עוברים ושבים.

באחת מחנויות התה שהיו במקום זכינו להגשה טקסית של סוגי תה שונים. הצטיידנו (תה שחור, תה יסמין וורדים, כלי הגשה ומה לא) והמשכנו.

חיפשנו שירותים ומצאנו את סניף מקדונלד'ס. שימו לב לאריה הסיני בכניסה. גלוקליזציה #2.

מול הכניסה השתעשע לו ילד קטן בצעצוע החדש שקנו לו הוריו.

בשלב הזה לקחנו מונית ונסענו לקניון קטן בו, כך הבטיחה הפקידה במלון, קונים כל המקומיים ובזול. דודו וציון הצטרפו אלינו, והתברר שהם אלופי המיקוח והמשא ומתן.

אני לא זוכר בדיוק כמה שעות היינו שם, אבל חלק מהשלל של החבר'ה היה: חולצות, מעילים, צעיפי משי, מניפות, עוד חולצות, סריגים, מכנסיים, מזוודות, עניבות ואפילו חליפת סקי אחת. הכל חיקויים של מיטב הפירמות, במחירים מצחיקים. כנראה שהגזמנו קצת עם ההתמקחות, כי המוכרים במקום כבר התחילו לקרוא לנו "לאשי לאשי", קמצנים, או כמו שאמרה בעלת אחת החנויות:

"You want to shop more and pay less too much."

זה כמובן לא הפריע לה להמשיך ולמכור לנו מכל הבא ליד.

אני הסתפקתי בחולצה או שתיים, וההמתנה לסיום הקניות של כולם הייתה מייגעת. שוב התמקדתי בצילום המקומיים שהעבירו את הזמן הפנוי. התינוק החמוד והכלב הם מראות די נדירים בשנחאי, אז למה לא לצלם גם אותם?

הגענו בחזרה למלון עמוסים ועייפים, התארגנו ויצאנו לאכול במסעדה סמוכה. נאבקנו עם התפריט, אך למזלנו ישב בשולחן לידנו בחור סיני שדבר אנגלית מעולה. הוא עזר לנו לבצע את ההזמנה, בזמן שברק ניגש לאקווריום לבחור לנו דג לוקוס מנוקד.
המנות הגיעו במהירות לשולחן, והדג (ששחה בנעימים עד לפני כמה דקות) הצטרף גם הוא לחגיגה. האוכל היה מעולה. שילמנו 20 שקלים בערך כל אחד.

פוסט זה נכתב ביום יום שני, 31 למרץ, 2008 at 13:23 תחת הקטגוריה כללי.

תגים: אוכל, אתרים, קניות